ראיון עם אחותי הגדולה מור

אני: מהו שמך, גילך ושמות הורייך?

אחותי: קוראים לי מור, אני בת 14 ושמות הורי הם גיל ואורטל.

אני: מה את עושה בחייך?

אחותי: אני שרה, רוקדת, מציירת, משקיעה בלימודים (בתיכון אליאנס) ומשתדלת לחשוב על עתידי באופן קבוע.

אני: בת כמה היית כשנולדתי?

אחותי: כאשר נולדת הייתי בת שנתיים.

אני: ספרי אם את זוכרת את היום שנולדתי בו ותארי כיצד הרגשת.

אחותי: היום שנולדת בו היה ה- 23.10.2001 הוא היה אחד הימים המשמעותיים ביותר בחיי. ברגע שבו נולדת הבנתי שאני לא אהיה יותר מרכז העניינים אבל בכל זאת שמחתי שאני לא לבד ושיש לי אחות קטנה.

אני: כיצד נראו החיים בבית לפני שנולדתי?

אחותי: אני לא זוכרת משום שהייתי קטנה אבל אני מעריכה שהייתי מרכז העניינים שכן הייתי ילדה יחידה ומפונקת.

אני: ספרי על אירוע מיוחד שאת זוכרת מתקופת ילדותנו.

אחותי: האירוע המיוחד ביותר שזכור לי עד היום הוא שכל הזמן שרנו אחת לשנייה וביחד שירים מכל סוג וכמובן שעד היום זה ככה.

אני: ספרי על עבודת התנדבות שעשית בחייך.

אחותי: שנה שעברה ביום המעשים הטובים התנדבתי בעמותה "לתת" ועזרתי לנזקקים.

אני: מה הייתה תוכנית הטלוויזיה האהובה עליך בילדותך?

אחותי: אף פעם לא ידעתי להחליט באיזו תוכנית לבחור משום שראיתי אך ורק תוכניות שאהבתי וחיכיתי כל יום לשעה שבה הן ישודרו.

אני: מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

אחותי: עדיין לא החלטתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, אבל כרגע יש לי שאיפות להצלחה במקצועות מסוימים שיעזרו לי להתפתח ולהצליח בעתיד בכל דבר שארצה לעשות, וגם בשירה ובציור.