ראיון עם סבתא שלי רחל

אני: מה שמך ושם משפחתך?

רחל: רחל אטדגי.

אני: ארץ מוצא?

רחל: טוניס.

אני: תאריך עלייה לארץ?

רחל:  שנת 56.

אני: בת כמה את? 

רחל: 66.

אני: שם האב ושם האם?

רחל: מרים ויעקב.

אני: כמה אחים יש לך ומה שמותיהם?

רחל: יש לי חמישה אחים. שמותיהם: גבי, רימונד, ג'וג'ו , ויקטור ז"ל וג'ילברט.

אני: מצב משפחתי?

רחל: נשואה.

אני: מספר ילדים?

רחל: 6 ילדים

אני: האם למדת בבית ספר יהודי בשנות נעורייך?

רחל: כן

אני: באיזה בית ספר למדת?

רחל: אלפסי.

אני: איזה סוג בית ספר זה היה?

רחל: בית ספר רגיל.

אני: האם את זוכרת חוויות התבגרות מבית הספר?

רחל: כן. להכיר את השפה העברית ולהכיר ילדים חדשים מכל הארצות.

אני: האם היו לך חובות בבית?

רחל: כן, לנקות את הבית.

אני: מה נדרשת לעשות בבית הספר?

רחל: שיעורי בית וללמוד.

אני: באילו משחקים שיחקת בגיל ההתבגרות?

רחל: 5 אבנים, חבל, מחבואים, מחניים...

אני: כיצד בילית בשנות הפנאי שלך?

רחל: קראתי , ציירתי וסרגתי.

אני: הי חוויית ההתבגרות החזקה ביותר הזכורה לך?

רחל: להתמודד ולהכיר אנשים חדשים מכל הארץ. הפחד עם הקושי לחיות ללא חשמל.

אני: האם יש חפץ מיוחד שהבאת איתך ממקום הולדתך ?

רחל: הבאתי איתי משחק שאמי קנתה לי והוא ליווה אותי בכל תקופת נעוריי. למשחק קראו מרז. עם הזמן הוא נשבר.

אני: מדוע בחרת דווקא בחפץ הזה? 

רחל: כי זה הזכיר לי את אמי. זה הדבר שאני מרגישה שהוא הכי קרוב אליי מאז תקופת נעוריי.