עבודת שורשים- משפחת רביד
מגישה: אור רביד
"יציאת מצרים" רוחנית
ראיון עם אבא שלי שהחליט לעזוב את בית הוריו בצעירותו ולגור בעיר אחרת
אני: אבא, תוכל לספר לי בבקשה על ההחלטה האמיצה שעשית בצעירותך כשהחלטת לעזוב את
בית הוריך ולמה עשית זאת?
אבא: כן, וודאי. המחשבה עלתה בי סמוך למועד השחרור מהצבא. באותה עת ההורים שלי גרו בבאר
שבע. הרבה לא היה מה לעשות בעיר וחששתי לעתידי. ידעתי שאם אשאר לגור עם ההורים
אמצא את עצמי נתקע במקום ממנו יהיה לי קשה להתקדם ולהתפתח. לכן בחרתי לעבור לגור
בתל אביב.
אני: מה, לא היה לך כיף אצל ההורים?
אבא: בטח שהיה לי כיף וגם מאוד נוח וחסכוני, אבל מגיע הרגע שאתה פשוט רוצה לעשות משהו עם
עצמך וזה הרגע בו ידעתי שעליי לעשות מעשה. ההחלטה עצמה לא הייתה פשוטה ולוותה
בחששות גדולים מאוד. שכן עכשיו הייתי צריך לגור בעיר זרה אותה לא הכרתי קודם, למצוא
מקום עבודה בכדי לממן את שכר הדירה, הלימודים והתשלומים השונים. אבל, לא נתתי
לחששות לקלקל לי את התכניות, אזרתי אומץ ועזבתי את בית ההורים.
אני: ולא היה לך קשה לבד?
אבא: בהתחלה כן. אבל אני מזכיר לך שעברתי לגור בדירה שכורה עם חברה שלי. אז המעבר היה
קצת פחות מלחיץ ולא הרגשתי בודד. עם הזמן התרגלתי. במבט לאחור אני יודע לומר שזו
הייתה החלטה חשובה מאוד בחיים שלי ותרמה רבות להתפתחות ולקידום שלי.
אני: מה זאת אומרת. איך זה תרם לך.
אבא: ראשית, יכולתי למצוא מגוון מקומות עבודה ולהתפתח מהם – היו פשוט יותר הזדמנויות.
שנית, בזכות המעבר זכיתי להכיר את אמא שלך. לולא המעבר, ייתכן שלא היית נולדת כלל.
אני: האם היית ממליץ גם לי לעשות את זה כשאהיה גדולה?
אבא: הזמנים עתה מעט שונים. אנו גרים בתל אביב וכאן כאמור יש לך הרבה הזדמנויות להתפתח.
אבל, אם למשל תרגישי שההתפתחות שלך תהיה גדולה יותר בחו"ל או בכל מקום אחר בארץ,
אני בהחלט אתמוך ואעזור כמה שניתן בכדי שתוכלי להתקדם ולהצליח. אני חושב שמגיעה עת
שכל ילד צריך לעזוב את בית הוריו, כיוון שההתפתחות המשמעותית יותר נעשית כאשר אנו
ברשתו עצמנו.
